חיפושים אחר גן ילדים

איך הזמן עבר לו וביתי הקטנה כבר הגיעה לגיל הזה שבו מתחילים במסגרת של שגרת החיים. עוד מעט היא תתחיל ללכת לגן ילדים, אחר כך בית ספר, צבא ולפני שאני אשים לב היא כבר תצא מהבית. לקראת הזמן שבו צריך לרשום אותה לגן ילדים התחלתי לעשות קצת בירורים וחיפושים ולמצוא לה את הגן ילדים הטוב ביותר.
הרבה אנשים אמרו לי שהיום גני ילדים זה לא מה שהיה פעם, זה כבר לא רק מקום לשים את הילד לשחק קצת ולשמוע סיפורים עד שההורים חוזרים מהעבודה. היום גני ילדים מתחילים להכשיר את הילדים לבית הספר וכבר אין ילד שמגיע לכיתה א' בלי לדעת קרוא וכתוב ולפתור שאלות מתמטיות שאני לא ידעתי עד כיתה ג'. אני באופן אישי לא מסכימה עם הגישה הזו וחושבת שצריך לתת לילדים להיות ילדים כמה זמן שאפשר אבל אם כל הילדים מתקדמים אני לא אמנע מהבת שלי מלעמוד בקצב.
היה כל כך הרבה פשוט כשחיפשנו צהרונים, כל מה שרצינו זה רק מטפלת טובה וסבלנית ומקום נחמד ונעים להיות בו. החיפוש אחר גן הילדים לעומת זאת הופך להיות כאב ראש של ממש ומכניס אותי לחרדה שמה לא אבחר בגן הנכון וביתי תהיה ברמה נמוכה משל שאר הילדים. גם אמרו לי שהיום כל הילדים הולכים למרכז למידה אחרי הצהריים שבו הם לומדים אומנות, ציור, גרפיקה ומה לא ואני תוהה לעצמי מתי הפכנו לכל כך תחרותיים והתחלנו לשלוח את הילדים שלנו לעשות חוגים כבר בגיל 4?
בינתיים אני ממשיכה לחפש גני ילדים בחיפה, מקווה שאמצא את הגן המתאים ושלא אחטוף איזה התקף חרדה בדרך.